תעשיית הזיקוק העולמית עוברת שינוי דרמטי בשנים האחרונות. מדינות מובילות באירופה ובארצות הברית מובילות מהלכים לסגירת בתי זיקוק, והלקחים שלהן עשויים להיות רלוונטיים גם לישראל.
מגמה עולמית של סגירות
בין השנים 2020-2025 נסגרו עשרות בתי זיקוק ברחבי העולם המערבי. בארצות הברית נסגרו מספר מתקנים גדולים, בהם בית הזיקוק של ליונדלבזל בטקסס ומתקן פיליפס 66 בלוס אנג'לס. באירופה התמונה דומה – גרמניה, צרפת, הולנד ובריטניה סוגרות בתי זיקוק בקצב גובר.
הסיבות לסגירות כוללות ירידה בביקוש לדלקים מזהמים לצד עליית הרכבים החשמליים, מיסוי פליטות פחמן הולך וגובר, ותחרות מול בתי זיקוק ענקיים במזרח התיכון ובאפריקה.
המודל הסקוטי – מעבר הוגן
סקוטלנד מציעה מודל מעניין לסגירת בית זיקוק. בית הזיקוק בגרנג'מאות', שפעל מאז 1924, סיים לזקק נפט באפריל 2025 והפך למסוף לייבוא דלקים. ממשלת סקוטלנד הקצתה כ-33 מיליון ליש"ט לתכנית מעבר הוגנת הכוללת הכשרה מקצועית לעובדים, הסבה לתעשיות אנרגיה מתחדשת והקמת מיזמים חדשים באתר.
יותר מ-300 עובדים שפוטרו קיבלו ייעוץ קריירה וקורסי הכשרה בתחומי אנרגיה נקייה וטורבינות רוח. ממשלת בריטניה הקצתה 200 מיליון ליש"ט נוספים דרך הקרן הלאומית להון כדי להבטיח עתיד תעשייתי ירוק לאזור.
הסבת מתקנים לשימושים חדשים בחברת בזן ובעולם
חלק מבתי הזיקוק שנסגרו באירופה הוסבו לייצור דלקים חלופיים. בית הזיקוק של של בווסלינג שבגרמניה הפך למתקן לייצור שמני בסיס למנועים. בית הזיקוק גראנדפוויט בצרפת הוסב לייצור דלק תעופה בר-קיימא ומיחזור פלסטיק מתקדם.
גם באתר גרנג'מאות' מקודמים פרויקטים חדשניים – מפעל לייצור אומגה 3 מאצות ומתקן לייצור כימיקלים ירוקים מפסולת תעשיית המזון והמשקאות.
מה ישראל יכולה ללמוד
הדוגמאות מהעולם מלמדות שסגירת בית זיקוק אינה חייבת להיות אסון. עם תכנון נכון, תמיכה ממשלתית ומעבר מסודר, ניתן להפוך אתגר להזדמנות. התנאים העיקריים להצלחה הם תכנית מעבר ארוכת טווח, השקעה בהכשרה מקצועית של העובדים, פיתוח תעשיות חלופיות באתר וייבוא תזקיקים מוכנים במקום זיקוק מקומי.
המקרה של בזן מחייב את מקבלי ההחלטות בישראל לבחון את המודלים המוצלחים מהעולם ולהתחיל לפעול כבר עכשיו. ההיסטוריה מלמדת שמדינות שתכננו מראש הצליחו למזער את הפגיעה בעובדים ובקהילות. מדינות שנתפסו ללא הכנה שילמו מחיר כבד.